מהו הטיפול הקו הראשון בדלקת מפרקים שגרונית?

מהי ההשפעה השלילית השכיחה של שימוש ארוך טווח בגלוקוקורטיקואידים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית?

איבוד עצם הוא אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמתישות ביותר הקשורות לטיפול ממושך במינון גבוה של גלוקוקורטיקואיד [1]. גלוקוקורטיקואידים מפחיתים את היווצרות העצמות ומגבירים את ספיגת העצם [2-6]

אילו מפרקים מושפעים בדלקת מפרקים ניוונית?

דלקת מפרקים ניוונית כוללת בעיקר את המפרקים הנושאים משקל, כולל הברכיים, הירכיים, עמוד השדרה הצווארי והלומבוסקרלי וכפות הרגליים. מפרקים נפוצים אחרים כוללים את המפרקים האינטרפלנגאליים הדיסטליים (DIP), האינטרפלנגאלים הפרוקסימליים (PIP) ומפרקי ה- carpometacarpal (CMC)

מהו הטיפול הנפוץ ביותר לדלקת מפרקים שגרונית?

תרופות אנטי-ריאומטיות המשנות מחלות. תרופות אלו יכולות להאט את התקדמות דלקת מפרקים שגרונית ולחסוך את המפרקים ורקמות אחרות מנזק קבוע. DMARDs נפוצים כוללים methotrexate (Trexall, Otrexup, אחרים), leflunomide (Arava), hydroxychloroquine (Plaquenil) ו- sulfasalazine (Azulfidine)

מהו האנטיגן בדלקת מפרקים שגרונית?

דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה דלקתית אוטואימונית כרונית הפוגעת בעיקר במפרקים סינוביאליים. מעניין שמולקולות HLA-DRB1 המכילות SE מציגות כיס בעל זיקה גבוהה לאנטיגנים מצולקים, הנמצאים ברמות גבוהות יותר בנבדקים המועדים לפתח RA

איזו מחלת מפרקים מתאפיינת בנוקשות מפרקים בתנועה ובכאבי פרקים של מפרקים הנושאים משקל שמשתחררים בדרך כלל על ידי מנוחה?

דלקת מפרקים ניוונית פוגעת לרוב בידיים, בגב התחתון, בצוואר ובמפרקים נושאי משקל כגון ברכיים, ירכיים ורגליים